החוק החדש ליישוב סכסוכי משפחה

בתאריך 17/7/2016 נכנס לתוקפו החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה),תשע”ה-2014 (להלן:”החוק”), אשר שינה את מהלך הדיון המקדמי בהליכים משפטיים בין בני זוג בבית המשפט לענייני משפחה או בבית דין רבני וזאת במטרה לסייע לבני הזוג ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה בדרך של גישור תוך הימנעות מהתדיינות משפטית בבית המשפט.

בהתאם לחוק, אדם שמעוניין להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, מחויב להגיש תחילה הליך של בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה או לבית דין רבני לפי בחירתו, כאשר הבקשה מוגשת על גבי טופס ואינה כוללת טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה המשפטית.

על פי החוק העניינים הבאים עונים להגדרה של סכסוך משפחתי ויחייבו הגשת בקשה ליישוב סכסוך:

– ענייני נישואין וגירושין.

– יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה.

– מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד.
– כל עניין הנוגע לילדה או לילד לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962, למעט תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ”א 1991.
– אבהות או אמהות לגבי ילדה או ילד.

עם פתיחתו של ההליך בקשה ליישוב סכסוך, יקבלו הצדדים הזמנה ליחידת הסיוע (של אותה ערכאה בה נפתחה הבקשה ליישוב סכסוך) לצורך תחילתם של עד 4 פגישות מהו”ת. חשוב לציין, כי הזמנה לפגישה ביחידת הסיוע כמוה כהזמנה לדיון בבית משפט, ולכן צד שמוזמן מחויב להתייצב לפגישה.

הפגישה הראשונה של הצדדים ביחידת הסיוע תהא ללא נוכחות עורכי דין במטרה לשמוע את הצדדים, להבין את הסכסוך ביניהם ולגבש עמדה באם יש טעם להמשך פגישות המהו”ת לצורך הבאת הצדדים להסכמות, יוער, כי לכל צד קיימת הזכות להתייעץ עם עו”ד מטעמו במהלך הפגישה ולאחריה ועוד בטרם נתן את הסכמתו להסכמות שמתגבשות במפגשים.
על פי החוק הפגישות יתקיימו במהלך 45 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך שבמהלכן חלה תקופה של עיכוב הליכים לפיה לא ניתן להגיש תביעה כלשהי לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. יחידת הסיוע רשאית להאריך את תקופת עיכוב ההליכים פעם אחת ב 15 ימים, בעניין זה יצוין, כי הניסיון כבר מלמד אותנו, כי בשל הלחץ הקיים על יחידות הסיוע המפגשים לא מתקיימים בתוך 45 ימים ולעתים אף המפגש הראשון מתקיים לאחר ה 45 ימים הקבועים בחוק.

בתום פגישות המהו”ת תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמתם להליך יישוב הסכסוך ביניהם, ככל וישנה המלצה חיובית בעניין זה – לצדדים ישנם 10 ימים להודיע ליחידת הסיוע אם הם מעוניינים להמשיך בהליך ליישוב הסכסוך ובין אם לאו.
בהעדר הסכמת הצדדים, יחידת הסיוע תודיע לערכאה המשפטית, כי הליך יישוב הסכסוך לא צלח, מיום הגשת הודעה זו  ישנו עיכוב הליכים נוסף בן 15 ימים שבסופו הצד שפתח את הליך בקשה ליישוב סכסוך ישנו את הזכות ראשונים להגיש תביעות מתאימות בכל ערכאה לפי בחירתו- מכאן אנו למדים, כי לצד שפתח את הליך הבקשה ליישוב סכסוך ישנו יתרון באם ההליך ליישוב סכסוך לא יצלח לבחור באיזה ערכאה משפטית להגיש את התביעות.
חשוב לציין, כי ככל והצדדים הגיעו להסכמות ביניהם לגבי הסכסוך ביחידת הסיוע או בהליך הגישור שלאחריו, יערך בין הצדדים הסכם שיאושר בית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין רבני.

חשוב לדעת, כי החוק מאפשר לצדדים במקרים דחופים, להגיש בקשות לסעדים זמניים ו/או סעדים דחופים לבית המשפט לענייני משפחה או לבית דין רבני לפי בחירתם,  במהלך תקופת עיכוב ההליכים, לרבות עיקולים, צווי מניעה, עיכוב יציאה מן הארץ, בקשות בעניין מזונות, החזקת ילדים ועוד.

לסיכום הדברים-  בטרם פתיחת הליך ליישוב סכסוך מומלץ להיעזר בעו”ד המתמחה בתחום שילווה אתכם את כל ההליך המקדמי, על מנת לקבל את כל המידע הרלוונטי להליך, ועל מנת לקבל מידע על הזכויות המגיעות לכם בעת הגירושין, כך שתדעו מה לדרוש גם בעת פגישות המהו”ת ולצורך התנהלות נכונה לאורך כל ההליך על מנת לקבל את המגיע לכם ועל מנת שבמידה והסכסוך יגיע לבית המשפט זכויותיכם לא יפגעו.