מהי אישה עגונה ומהן הפתרונות לכך

עגינות הוא מושג הלקוח מההלכה היהודית המתייחס למצבה של אישה נשואה כדת וכדין אשר מעוניינת להתיר את נישואיה (להתגרש) ללא הועיל, מסיבות כלשהן למשל, כשהבעל מסרב להתגרש או כשהבעל נעלם וכיו”ב.

על פי ההלכה, אישה עגונה מוגדרת “כאישה שהלך בעלה למרחקים ואין ידוע אם הוא חי או מת”, בשים לב, כי ההלכה מתייחסת לעבר הרחוק שבו הגברים היו עוזבים את הבית לזמנים ממושכים לצורך מלחמה או לצורך פרנסה ללא יכולת לשמור על קשר עם נשותיהם, בהווה עניין זה מקובל פחות ולכן מושג העגינות התרחב לעוד מספר סיטואציות שבהן אישה נשואה אינה יכולה להתגרש מבעלה.
חשוב לציין, כי אישה עגונה היא סיטואציה קשה שבתי הדין הרבניים מתייחסים אליה בכובד ראש, וזאת מאחר שאישה עגונה לא יכולה להתחתן עם גבר אחר בשל האיסור ההלכתי לקיים יחסים אישות עם אשת איש, חמור מכך אם היא תלד ילדים מגבר אחר שאינו בעלה, הילדים ייחשבו לממזרים (ממזרים- ילדים שלא יכולים להינשא על פי ההלכה היהודית).

אז מתי ייחשבו נשים לנשים עגונות?
היעלמות הבעל- כאשר הבעל נעלם ואין כל ראיות לכך שהוא מת או לנסיבות המוות שלו, למשל בעל שהחליט לברוח לחו”ל ולא יצר קשר שנים עם אשתו, בעל שנמצא בשבי ואין ראיות לכך שהוא חי או מת, בעל שטבע בים ולא מוצאים גופתו וכיו”ב- האישה תיחשב לעגונה.

אסון שפוקד את הבעל-  כאשר בעל נפגע כתוצאה מאסון, למשל מתאונה, ממחלה קשה, מאי שפיות או בעל שנמצא בתרדמת וכתוצאה מכך הבעל אינו מסוגל לתקשר ולתת גט לאישה- האישה תיחשב לעגונה.

סרבנות גט- כאשר בעל מסרב לתת גט לאשתו מסיבות שונות ומגוונות (ראה מאמר סרבנות גט), בית הדין הרבני יגדיר את האישה כמסורבת גט והאישה תיחשב לעגונה.

פטירת בעל ללא ילדים- כאשר הבעל הולך לעולמו מבלי להביא ילדים, במצב זה על פי ההלכה היהודית, על אחיו של הבעל להינשא לאישה (לייבם אותה) או להחליט שלא להינשא לאישה ולבצע טקס של חליצה, במצבים מסוימים שאחי הבעל הנפטר לא מעוניין לייבם את האישה ולא לבצע את טקס החליצה האישה תיחשב לעגונה.

מה הן הפתרונות לנשים עגונות?
בתי הדין הרבניים רואים חשיבות רבה בהתרת נשים עגונות ומשקיעים משאבים רבים לסייע לנשים עגונות במגוון דרכים והכל כי שיפורט כדלהלן-

איתור בעל שנעלם ושכנועו ליתן גט לאישה- כאמור בתי הדין הרבניים משקיעים משאבים רבים לסייע לנשים עגונות, כאשר עסקינן באישה עגונה בשל העובדה שבעלה נעלם, בתי הדין מפעילים חוקרים פרטיים לשם איתור הבעל, יתרה מזאת בתי הדין מפעילים מערכות מידע לצורך איסוף מידע על הבעל שנעלם.
כאשר הבעל אותר, בתי הדין משקיעים משאבים גם לצורך שכנועו להגיע לבית הדין וליתן את הגט לאישה, לעתים אף נשלחים שליחים מטעם בית הדין לחו”ל לצורך שכנוע הבעל, לעתים מעבירים לבעל כספים לצורך מתן הגט.

ראיות למותו של הבעל- כאשר עסקינן בבעל שנעלם כתוצאה מאסון שהתרחש, ישנה אפשרות לאתר ראיות למותו של הבעל או לאתר עד אשר ראה כי אותו בעל נקלע לסיטואציה ממנה הסיכוי להינצל הוא אפסי ולהביאם בפני בית הדין הרבני כדי שיוכל להתיר את העגונה. חשוב לציין, כי בעניין זה בתי הדין נוהגים להקל בדין הראייתי הנהוג בבית הדין בכלל.

כפיית גט- כאשר עסקינן בבעל שמסרב לתת גט לאישה ולאחר שבית הדין השתכנע והכריז על אותו בכעל כסרבן גט, בתי הדין מפעילים כפיית גט כלפי הבעל- דהיינו מתחילים להפעיל עליו סנקציות, לחצים לצורך מתן הגט לאישה.
כאשר עסקינן בבעל סרבן גט, כיום נהוג להגיש תביעה נזיקית כנגד הבעל לפיצויי כספי ניכר, תביעה שבדר”כ תפעיל לחץ כנגד הבעל לצורך מתן הגט לאישה.

פגמים בטקס הנישואין- כאשר כל הפתרונות המוצעות לעיל לא הצליחו להתיר את האישה העגונה, כמוצא אחרון בתי הדין מחפשים פגמים בטקס הנישואין שנערך בין אותה אישה עגונה לבעל במטרה למצוא פגם שיביא לפסילת הנישואין והתרת העגונה.

לסיכום הדברים- עגינות היא מצב בעייתי לו השלכות רבות לחייה האישיים של אותה אישה עגונה, כפי שצוין בהרחבה, בתי הדין עושים ככל שביכולתם לסייע לאותן נשים עגונות. בסיטואציה בעייתית שכזאת, חשוב להיעזר בעו”ד שמתמחה בדיני משפחה ובפרט בייצוג בבית הדין הרבניים, בעל יכולת חשיבה יצירתית לצורך פתרון העגינות.